“עששת בקבוק”, או בשמה המקצועי EARLY CHILDHOOD CARIES, היא עששת המתפתחת בקצב מהיר בילדים צעירים. מחקרים עדכניים מצביעים על הימצאות המחלה בכ-15% מכלל הילדים עד גיל 3 ובכ-50% מכלל הילדים עד גיל 6.

בין גורמי הסיכון למחלה ניתן למצוא חשיפה תכופה וממושכת למאכלים ומשקאות המכילים סוכר, כולל חלב אם ותחליפיו.
כך, בפעוטות אשר נרדמים עם בקבוק/הנקה, נוצר מראה אופייני של נגעי עששת נרחבים על גבי השיניים החותכות הקדמיות.
הסיבה לכך היא שבשעות הלילה זרימת הרוק בפה פוחתת, כך ששאריות הסוכרים מחלב האם או התמ”ל נשארות על גבי השיניים למשך שעות ארוכות.
חיידקי חלל הפה מפרקים את הסוכרים הללו ומפרישים חומצה, שאינה מנוטרלת בשל זרימת הרוק האיטית.
מתקבל למעשה נזק כפול לשיניים והתפתחות מהירה של נגעי עששת, בעיקר בשיניים הקדמיות, שבאות במגע עם הפטמה.

ניתן להימנע מעששת הבקבוק על ידי הקפדה על מספר כללים מנחים:

1. יש לנגב את שיני התינוק לאחר כל האכלה/הנקה במטלית או גזה נקיה.
2. יש להקפיד לתת לתינוק מוצץ נקי בלבד! חשוב להימנע מליקוק המוצץ על מנת שלא להעביר חיידקים מהרוק שלנו אל התינוק. כמובן שאין לטבול את המוצץ בדבש או סוכר.
3. יש להרגיל את הפעוט לשתייה מכוס, רצוי לגמול מבקבוק עד גיל 12-14 חודשים.
4. מומלץ להימנע מחשיפה ממושכת למאכלים דביקים ומתוקים. למשל, אם בחרנו לתת חטיף/ממתק יש להצמיד זאת לארוחה עיקרית ולהקפיד על צחצוח ושתיית מים לאחר מכן.
5. הקפדה על הגיינת פה נאותה – כדאי לצחצח את שיני התינוק כבר החל מבקיעת השן הראשונה במברשת ומשחה המתאימות לגילו. בהמשך ניתן לאפשר לילד לצחצח בעצמו, תוך שאנו משגיחים ומזכירים לו לא לבלוע את משחת השיניים.
6. ביקורות סדירות במרפאת השיניים בהן יותאמו טיפולים מניעתיים בהתאם לסיכון הילד לפתח עששת וכן יסייעו באבחון מוקדם של עששת מתפתחת וקבלת טיפול מתאים.