ד”ר שירלי אסרף-פלדשטיין

האם צריך לטפל בשיני חלב?

אחת השאלות הראשונות שהורים מפנים לרופאי השיניים היא “למה לטפל בשיני החלב?”, רבים סבורים כי משום שהשיניים ממילא נושרות ומתחלפות בשיניים קבועות, אין טעם להשקיע זמן וכסף בטיפול בהן. זוהי תפיסה שגויה, אך די רווחת ולכן כדאי שנעמיד דברים על דיוקם.

שיני החלב, או בשמן המקצועי – השיניים הנשירות, מופיעות בפה התינוק עוד לפני גיל שנה ועד גיל 2.5-3 מסתיימת בקיעת כל 20 השיניים הנשירות. הן מתחילות להתחלף בשיניים קבועות, סביב גיל 6 ועד גילאי 12-13 מתקבל משנן בוגר מלא.
מדובר בתקופה ארוכה, עד 10 שנים, בה השיניים הנשירות אמורות לתפקד בפי הילד.

מה קורה אם לא מטפלים?

מחלת העששת, המוכרת כ”חורים בשיניים”, היא מחלת השיניים הנפוצה ביותר בילדים.
לאחר צריכת פחמימות וסוכרים, חיידקי רובד הפה יוצרים סביבה חומצית אשר פוגעת בזגוגית השן ויוצרת “חור”.
בהמשך אותם חיידקים נכנסים אל השכבה הפנימית והרכה יותר של השן, נגע העששת גדל במהירות ויכול אף להגיע לאזור תעלת השורש.
מצב קליני זה מתאפיין בכאבים עזים ויכול להיות מלווה בנפיחות וצורך באנטיביוטיקה.
בשלבים המתקדמים של מחלת העששת אנו רואים גם הרס של השן, שמקשה על תפקוד הילד באכילה.
במידה ומדובר בשן קדמית המצב גם משפיע על דיבור ואסתטיקה – דבר העלול לפגוע בביטחון העצמי.

האם יתכנו סיבוכים של עששת בילדים?

מחלת העששת היא מחלה מדבקת, חיידקים משן לא מטופלת יכולים לפגוע בשיניים סמוכות וליצור מוקדי עששת נוספים.

בנוסף, עששת בשיניים נשירות יכולה להוביל להתפתחות מורסה (אבצס) סביב שורשי השיניים ולפגוע בשיניים הקבועות אשר מתפתחות בתוך הלסת, ממש מתחת לשיני החלב.
הפגיעה יכולה להיות בצבע השן הקבועה, מבנה השן ואף באיכות חומר השן.

במצבים של זיהום חריף ישנו חשש מהתפשטות הזיהום הדנטלי, ממקור השיניים, לחללים סמוכים באזור הראש והצוואר, כולל המוח ומערכת הנשימה.

אז אולי כבר נעקור וזהו?

בהחלט לא. עקירה מוקדמת של שן נשירה יכולה לגרום לתזוזה של שיניים סמוכות,ליצור הפרעה לתהליך בקיעת השיניים הקבועות ולצורך בטיפול אורתודונטייקר בעתיד. ייתכן אפילו כי העקירה תעודד בקיעה של השן הקבועה לפני שזו השלימה את התפתחותה, מצב העלול להוביל לאיבוד השן הקבועה.

מהם סוגי הטיפולים בילדים?

טיפול בשיניים בזמן יבטיח את שרידותן בפה לאורך שנים, עד לבקיעת השן הקבועה תחתיהן.
בשלב ההתחלתי הטיפולים הם קלים יחסית וכוללים שחזורים (“סתימות”), בדרך כלל מקומפוזיטים או גלס-יונומרים.
שחזורי אמלגם, המוכרים כ”סתימות כסופות”, אינם נפוצים בילדים ואסורים לביצוע אצל ילדים מתחת לגיל 6.
ככל שהעששת מתקדמת יותר נדרשים טיפולים מורכבים יותר, כמו טיפולי שורש וכתרים.

האם ניתן למנוע את מחלת העששת?

ניתן למנוע עששת בילדים על ידי היצמדות למספר כללים מנחים:

• היגיינת פה נאותה – צחצוח פעמיים ביום, במשחה המכילה פלואוריד במינון המותאם לגיל הילד. ניקוי עם חוט דנטלי לאחר ארוחה.
• תזונה נכונה – ברור לנו כי קשה מאוד למנוע מהילדים אכילה של מאכלים מזיקים ולכן ההמלצה היא לא להימנע לחלוטין.
  כדאי להצמיד את מתן החטיף/ממתק לארוחה העיקרית וגם לתת את כל הכמות בבת אחת.
  בצורה זו, משך הזמן בו מופרשת חומצה בפה הילד הוא מוגבל ויש פחות נזק לשיניים.
  יש לעודד שתיית מים לאחר האכילה על מנת להגביר הפרשת רוק שמנטרל את החומציות.
• ביקורות תקופתיות במרפאת השיניים – בהן נוכל לעקוב אחר הרגלי הצחצוח, להדריך את הילד וההורים ולבצע טיפולי מניעה כמו איטומי חריצים והנחת ג’ל פלואוריד לחיזוק השיניים.

מתי להגיע למרפאה?

מומלץ מאוד לא לחכות לכאב, אלא להגיע לבדיקות תקופתיות במרפאת השיניים כבר החל מגיל צעיר כחלק מחינוך לבריאות הפה והקניית הרגלים נכונים. הילד יכיר את המרפאה והצוות, יפתח חוויה חיובית ובמידה ויהיה צורך בטיפול, שיתוף הפעולה מצדו יהיה טוב יותר.

בפגישותינו במרפאה נשים דגש על מניעת הרגלים מזיקים, חינוך לתזונה נכונה והיגיינת פה נאותה, אבחון מוקדם של רמת הסיכון לעששת והתאמה אישית של טיפולים מונעים. במידה ויתגלה צורך לטפל, זה יהיה בשלב מוקדם ולכן גם הטיפול יהיה פשוט בדרך כלל